יום שני, 22 בינואר 2018

על ספאם אוף ומדיניות משפטית

 על ספאם אוף ומדיניות משפטית
בשנים האחרונות נחשפים ישראלים רבים לפרסומיה של חברת ספאם אוף שמציעה סיוע בהגשת תביעות כספיות לבתי המשפט לתביעות קטנות, בהתאם לפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק הספאם.
לאחרונה סדרת פסיקות של בתי המשפט השונים הביעו מורת רוח רבה על התנהלותה של חברת ספאם אוף.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

כתבתי כאן לא מזמן כתבתי שני טורים, האחד אודות פרוטוקול דיון מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה שבו ניכר שחייל משוחרר הסתבך בתביעה שהגיש בסיוע ספאם אוף.
אני חייב לציין, שאחרי שפירסמתי את שני הטורים ובהם ציטוטים מבתי המשפט השונים, התחילו לזרום אלי עוד לא מעט ציטוטים בנוגע לאותה חברה ולצורה שבה בתי המשפט מתייחסים לתביעות שהוגשו באמצעותה במקרים מסויימים.

הלך הרוח הכללי הנלמד מפסקי הדין של הערכאות השונות, ולמשל בפסק דינו בתא"מ (שלום ת"א) 16-08-26873 אברהמי נ' ישראלי ( 25.12.2016) מפי  כבוד השופט ט' חבקין  קובע, כך:

            "מאז פסקי הדין שניתנו בעניין גלסברג ובעניין חזני, מים רבים עברו בנהר. בתי המשפט, בעיקר לתביעות קטנות, החלו מתמודדים עם שטף, הולך וגובר של תביעות ספאם. אף שלא הוצגו נתונים כמותיים במסגרת תיק זה, דומה שהגידול במספרם הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. הגם שחלק מתביעות הספאם הן תביעות ראויות שמשרתות את אינטרס הציבור, חלק לא מבוטל מהן אינו משרת אותו. לא אחת מתחו בתי המשפט ביקורת על תובעים המנהלים תביעות כאלה בדרך שאינה ראויה... לאחרונה התעצם שטף תביעות הספאם בעקבות פעילותה של חברה מסחרית פלונית המעניקה שירות הכנת תביעות ספאם לתובעים פרטיים בתמורה לחלק מהפיצוי שייפסק ... התנהלות זו מעוררת שאלות לא פשוטות. עידן הספאם הנוכחי שונה אפוא מזה שנהג בעת שניתנו פסקי הדין בעניין גלסברג וחזני "

בתק (ב"ש) 47628-11-16 השאש נ' טוטוקרד 5 בע"מ, שניתן על ידי כב' השופט עידו רוזין מבית המשפט בבאר שבע, נקבע כך:

"שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין התובעים. הנתבעת טוענת שהיא נרדפת ע"י ספאם אוף כאשר הוגשו נגדה למעלה מ- 300 תביעות קטנות ברוב בתי המשפט בארץ מתוך מטרה להוציא ממנה כספים שלא כדין כאשר במהלך מגעים למשא ומתן בינה לבין חברת ספאם אוף, דרשה ממנה ספאם אוף סכום העולה על מיליון ₪, בתמורה להפסקת התביעות כנגדה (מכתב הדרישה הוגש וסומן באות א'). במסגרת הדיון שבפניי נציג ספאם אוף לא הכחיש את האמור (דרישת הסכום). עוד הוברר כי התובעים נעזרו בספאם אוף בהגשת התביעות באופן הבא:
א. עו"ד מטעם ספאם אוף ניסח את כתבי התביעה שבכותרת.
ב. תשלום האגרה של התובעים בגין התביעות שולם לספאם אוף.
ג. הגשת התביעה לבית המשפט באמצעות מערכת נט - המשפט נעשתה ע"י ספאם אוף.
ד. ספאם אוף שותפה באחוזים ברווחים במידה ויינתן פסק דין לזכות התובעים.
ה. איסוף הראיות שצורף כנספחים לתביעות בוצע ע"י נציגי ספאם אוף.
ו. במידה וייפסקו הוצאות לחובת התובעים ספאם אוף מתחייבת לשאת בהוצאות (סומן באות ג').
מקריאת פסקי דין העוסקים בתביעות ספאם שונות עולה כי ספאם אוף והנתבעת הינם "שחקנים חוזרים" בבתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ. נראה כי הטעם לכך מצוי בכך שספאם אוף היא הכוח המניע של ההליכים כנגד הנתבעת, תוך שהיא נעזרת בתובעים שונים כדי לעקוף את הוראות סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984. התמונה המצטיירת במהלך ניהול ההליכים בתיק זה ובתיקים נוספים מעלה תחושה לא נוחה בנוגע למעורבות של חברת ספאם אוף בתביעות שבפניי. לטעמי, יש פגם בכך שספאם אוף פועלת בלהיטות יתר על מנת לקדם תביעות ספאם כנגד הנתבעת וכנגד חברות אחרות המפרות לכאורה את חוק התקשורת. אילו הדבר היה נעשה בתום לב ובשקידה סבירה הרי שהיה ניתן לומר שפעולותיה של ספאם אוף רצויות. אולם, לצערי לא כך הדבר ועולה חשש ממשי כי שיתוף הפעולה בין ספאם אוף לבין תובעים המקבלים הודעות ספאם, נהפך לעסק של ממש.

יש לזכור שהרציונל בהקמת בתי המשפט לתביעות קטנות הוא "פתיחת שערי בית המשפט בפני האזרח הקטן" (רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ [פורסם במאגרים משפטיים]. יש להניח, כי השאלות המתעוררות מעצם שיתוף פעולה בין ספאם אוף לבין תובעים יובאו לערכאות אחרות ואלה יאמרו את דברם".

ראו גם ת"ק 48952-12-16 (עכו) יעקובוב נ' אל.טי. ואח', כב' השופטת זהבה קאודרס בנר:

"אני קובעת כי חברה בע"מ היא המגישה תביעה זו בעצם (יחד עם התובע)... והיות ואין לחברה בע"מ סמכות להגיש תביעה בביה"מ לתביעות קטנות, התביעה נמחקת ללא צו להוצאות."

לא רק בתי המשפט לתביעות קטנות הביעו מורת רוח מההתנהלות של אותה חברה, וגם בתי המשפט המחוזיים, כבוד השופטת אביגיל כהן ברת"ק  43995-11-16 אוהד צוויק נגד לאומי קארד בע"מ, קבעה:

"אתחיל דווקא מהערת הסיום  שנכתבה בפסק דינו של בית משפט קמא בנוגע לריבוי ההליכים אשר ננקטים בבתי המשפט על ידי תובעים בעניין חוק התקשורת, כאשר פעמים רבות לא ניתן לעצום עיניים ולהתעלם מהעובדה שתובעים רבים (לא כולם כמובן) הפכו את החוק כ"קרדום לחפור בו", שלא תמיד בתום לב ובדרך מקובלת, ותביעותיהם אינן משרתות כלל את התכליות שבבסיס חוק התקשורת. ג) בתי המשפט לתביעות קטנות, בתי משפט השלום ואף בתי המשפט המחוזיים ובכלל זה גם בית משפט זה בשבתו כערכאת ערעור על בתי משפט לתביעות קטנות, מקדיש זמן שיפוטי לא מידתי ואף לא סביר לטעמי בכל הקשור לטיפול בתביעות המוגשות לפי חוק התקשורת... ברור, כי בזבוז זמן שיפוטי על חשבון צדדים שתביעותיהם הצודקות ממתינות להכרעה שיפוטית, המתעכבת בשל הצורך להשקיע זמן ניכר בתביעות ספאם, אינו בא לשרת את התכליות שבבסיס חוק התקשורת ". ראה גם דברי כבוד השופטת ב' טאובר בר ת"ק (חי') 16-11-42578 בן עמי נ' האוניברסיטה הפתוחה, הלישכה המשפטית "בשנים האחרונות הוגשו לא מעט תביעות מכוח חוק התקשורת ובפרט מכוח סעיף 30א לחוק, זאת על רקע התפשטותה של תופעת הספאם אשר הפכה למטרד ציבורי רחב היקף... עם זאת, פעמים רבות מוגשות תביעות סרק, שאי  ביסוד כל תשתית המצדיקה פיצוי מכוח סעיף זה".

באותו עניין ראו גם למשל ת"ק 13390-11-16 מארק ואח' נ' כוכבית סטאר פון ישראל בע"מ, מבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, שנדון בפני כבוד השופטת אושרית הובר הימן, כדלקמן:

"משזו מסקנתי, הרי שהתייתר למעשה הצורך לדון בכל יתר השאלות שעלו באשר ליריבות בין הצדדים, תם ליבם, ואופן הגשת התביעה על ידם, כפי שפורטו בסעיף 6 לעיל. למעלה מן הצורך, יצוין באשר לתובעים 1-7 ו – 9, כי כבר נפסק שהגשת תביעה באמצעות חברת "ספאם אוף", ממילא לא תזכה את התובע בפיצוי. כך, שבעניינם אף אם קביעתי הייתה שונה ביחס לטיבו של המסר שנשלח, הרי שהתוצאה המתקבלת ממילא לא הייתה שונה"

וראו גם למשל ת"ק 57377-05-17 הורביץ נ' אגד, שנדון בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, בפני כבוד השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב כדלקמן:

"במקרים רבים ניסוח התביעות על ידי גורם חיצוני מביא לתוצאה של הכבדה על בירור עובדתי של התביעה, מאחר והתובע אינו מתמצא בעובדות הכתובות בכתב התביעה, ולעתים העובדות הנרשמות אינן מדויקות.
אציין כי במקרה זה הסתייעות בגורם חיצוני הביאה למצב, בו התובע, על אף שהכיר היטב את העובדות שבבסיס כתב התביעה, כלל לא היה מודע לסכום התביעה, דבר שאינו ראוי בלשון המעטה."

            ואת החלטתו של כבוד השופט השופט אמיר ויצנבליט, מבית המשפט בהרצליה שקבע במסגרת ת"ק 59642-12-16 אננבורג ואחרים נ' גיל גלוגובר, כדלקמן:
            "ניתן לסבור כי תובע שהסתייע בחברת "ספאם אוף" המתנגד לייצוגו של הנתבע על-ידי עורך דין שייצגו בעשרות תביעות מאוחדות שהוגשו נגדו, אף לוקה בחוסר הוגנות. מחד גיסא, אותו תובע הסתייע בגורם מקצועי שיסייע לו בהגשת התביעה. באמצעות אותו גורם מקצועי לקח התובע הבודד חלק במהלך מתואם נגד הנתבע, שננקט על-ידי עשרות תובעים נוספים כמוהו. מאידך גיסא, כשמבקש אותו נתבע כי יינתנו בידו כלים מספקים כדי להתמודד עם אותן עשרות תביעות על סכומן המצטבר הגבוה כגון ייצוג על-ידי עורך-דין, משנה התובע את עורו מאדם שהוא חלק מקבוצה כוללת שנקטה במהלך נרחב ומתואם, לתובע הטוען כי הוא בודד ויחיד ולא יהיה כלכלי מבחינתו לשכור עורך-דין גם כן. אם כן, אות ו תובע מבקש ל יהנות מיתרונות הסיוע המקצועי, ההתאגדות וחוכמת ההמונים כשהדבר נוח בעיניו, ומיתרונות פיצול התביעות וראייתו כתובע נפרד ומובדל מחבריו כשהדבר נוח בעיניו. אף ניתן לסבור כי הדבר עולה לכדי שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הקטנה. ומנקודת מבט נוספת: אם התובעים שהגישו תביעתם באמצעות "ספאם אוף" לקחו חלק באותו מהלך מתואם באמצעות "גורם צללים" שסייע להם בהגשת התביעה , אין זה ברור מדוע אין הם יכולים לשתף פעולה פעם נוספת וגם לשכור יחדיו עורך-דין מטעמם שייצגם אם מבקש הנתבע שיותר לו להיות מיוצג .
אוסיף, כי אף שהחלטתי הראשונה בנושא הייצוג ניתנה נוכח העובדה שאחד התובעים בתביעות שלא הוגשו בסיוע ספאם אוף הוא עורך-דין, הרי שלאחר שקילה ומחשבה, איחוד עשרות התיקים שמרביתם הוגשו בסיוע "ספאם אוף" הוא הטעם העיקרי למסקנתי שיש להיעתר לרצון הנתבעים.".
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה